לא משנה כמה אני עייפה, אני תמיד מצחצחת שיניים לפני שאני הולכת לישון.

Because several words are in the feminine singular form:

• עייפה = tired, feminine
• מצחצחת = brushing, feminine
• הולכת = going, feminine

If a man were saying it, it would be:

לא משנה כמה אני עייף, אני תמיד מצחצח שיניים לפני שאני הולך לישון.

It means no matter how.

Literally:

• לא משנה = it does not matter
• כמה = how much / how

Together, לא משנה כמה אני עייפה means no matter how tired I am.

This is a very common Hebrew pattern:

• לא משנה מה = no matter what
• לא משנה מתי = no matter when
• לא משנה איפה = no matter where

Hebrew often uses subject pronouns in the present tense, because present-tense forms do not clearly mark person.

For example, מצחצחת can mean:

• I brush
• you brush
• she brushes

So אני helps make the subject clear.

Also, the sentence has two clauses:

• לא משנה כמה אני עייפה
• אני תמיד מצחצחת שיניים...

Repeating אני is natural and normal.

In Hebrew, the present tense is used for general habits and regular actions.

So:

• אני תמיד מצחצחת שיניים = I always brush my teeth

Even though in English we call this the simple present, Hebrew uses its regular present-tense form here.

Because את is only used before a definite direct object.

Here, שיניים is being used in a general, idiomatic way: brush teeth.

So:

• מצחצחת שיניים = brush teeth

not

• מצחצחת את שיניים ❌

You could sometimes hear מצחצחת את השיניים in other contexts, because the teeth is definite, but לצחצח שיניים without את is a very common fixed expression.

Because Hebrew, like English, normally says teeth in the plural for this action.

• לצחצח שיניים = to brush teeth

Using a singular form would sound wrong here unless you were talking about one specific tooth, which is not the case.

For teeth, the normal Hebrew verb is לצחצח.

So:

• לצחצח שיניים = to brush teeth

The verb להבריש is used more for things like:

• brushing hair
• brushing clothes
• brushing a surface

So for teeth, לצחצח is the standard choice.

Because after לפני, Hebrew usually wants either:

1. a noun
   • לפני השינה = before sleep / before bedtime

or

2. ש־
   • a full clause
     • לפני שאני הולכת לישון = before I go to sleep

A form like לפני לישון is generally not standard Hebrew.

לישון is the infinitive to sleep.

The prefix ל־ is the normal marker for many Hebrew infinitives, similar to English to:

• לישון = to sleep
• לאכול = to eat
• ללכת = to go

So in הולכת לישון, the לישון part means to sleep.

Because ללכת לישון is the normal way to say go to sleep or go to bed.

So:

• לפני שאני הולכת לישון = before I go to sleep

If you said לפני שאני ישנה, it would sound more like before I sleep or before I am sleeping, which is not the usual way to describe a bedtime routine.

For routines, ללכת לישון is much more natural.

That is a very natural place for an adverb like תמיד.

• אני תמיד מצחצחת שיניים = I always brush my teeth

Hebrew word order is somewhat flexible, but this placement is the most neutral and natural here.

You could also move תמיד for emphasis, for example:

• תמיד אני מצחצחת שיניים...

But that sounds more marked or emphatic. The original sentence is the most straightforward version.

Yes, Hebrew allows some flexibility, but the original is very natural.

For example, you might hear:

• לא משנה כמה עייפה אני, אני תמיד מצחצחת שיניים לפני שאני הולכת לישון.

This is also grammatical, but the original:

• לא משנה כמה אני עייפה, אני תמיד מצחצחת שיניים...

sounds very clear and standard.

So as a learner, the original version is an excellent model to copy.