הפגישה שלנו מתחילה מוקדם, אבל השיעור שלה מתחיל מאוחר.

Our meeting starts early, but her lesson starts late.

Breakdown of הפגישה שלנו מתחילה מוקדם, אבל השיעור שלה מתחיל מאוחר.

• אבל: but
• מוקדם: early
• מאוחר: late
• שיעור: lesson

Questions & Answers about הפגישה שלנו מתחילה מוקדם, אבל השיעור שלה מתחיל מאוחר.

Why is it מתחילה in the first clause but מתחיל in the second?

Because the verb agrees with the subject noun in gender and number.

• הפגישה (the meeting) is feminine singular, so the verb is מתחילה.
• השיעור (the lesson/class) is masculine singular, so the verb is מתחיל.

So:

• הפגישה שלנו מתחילה = Our meeting starts
• השיעור שלה מתחיל = Her lesson starts

This is very common in Hebrew present tense.

Why are שלנו and שלה placed after the noun instead of before it, like in English?

That is the normal Hebrew pattern for possession in sentences like this.

English says:

• our meeting
• her lesson

Hebrew usually says:

• הפגישה שלנו = literally the meeting of ours
• השיעור שלה = literally the lesson of hers

So the possessed thing comes first, and the possessive word comes after it.

Why do הפגישה and השיעור have ה־ at the beginning?