Pi'el ל״ה: ניסה, חיכה, קיווה, ניקה | Hebrew Grammar

ל״ה — a root whose third letter is ה — is everywhere in pi'el: ניסה, חיכה, קיווה, ניקה, שינה, כיבה, גילה, בילה. The citation form ends in ה, but that ה is a spelling for a final vowel, not a consonant — which is why it is the one root letter you almost never actually see.

The past of נ־ס־ה

Subject	Pointed	Written	Reading
אֲנִי	נִיסִּיתִי	ניסיתי	nisíti
אַתָּה	נִיסִּיתָ	ניסית	nisíta
אַתְּ	נִיסִּית	ניסית	nisít
הוּא	נִיסָּה	ניסה	nisá
הִיא	נִיסְּתָה	ניסתה	nistá
אֲנַחְנוּ	נִיסִּינוּ	ניסינו	nisínu
אַתֶּם	נִיסִּיתֶם	ניסיתם	nisitém
אַתֶּן	נִיסִּיתֶן	ניסיתן	nisitén
הֵם / הֵן	נִיסּוּ	ניסו	nisú

Read the third radical down the column and you see all three of its lives: an ־י־ before the consonant endings (ניסיתי, ניסינו), a bare ה where nothing follows (ניסה), and nothing at all before ־וּ (ניסו). Only the 3fs keeps something else — ניסתה, with a ת that comes from the ending, not the root.

Note also what pi'el contributes and ל״ה does not touch: the stem is still nis- with an i, still doubled in the middle, still spelled with the yod that every pi'el past carries.

ניסיתי להתקשר אליך שלוש פעמים ולא ענית.

nisíti lehitkashér elékha shalósh pe'amím veló aníta

I tried calling you three times and you never picked up. (to a man)

היא ניסתה להסביר ואף אחד לא הקשיב.

hi nistá lehasbír ve'áf ekhád lo hikshív

She tried to explain and nobody was listening.

Present, future, infinitive

Form	Pointed	Written	Reading
present m. sg.	מְנַסֶּה	מנסה	menasé
present f. sg.	מְנַסָּה	מנסה	menasá
present m. pl.	מְנַסִּים	מנסים	menasím
present f. pl.	מְנַסּוֹת	מנסות	menasót
future — אני	אֲנַסֶּה	אנסה	anasé
future — את	תְּנַסִּי	תנסי	tenasí
future — הוא	יְנַסֶּה	ינסה	yenasé
future — אנחנו	נְנַסֶּה	ננסה	nenasé
infinitive	לְנַסּוֹת	לנסות	lenasót
imperative	נַסֵּה · נַסִּי · נַסּוּ	נסה · נסי · נסו	nasé · nasí · nasú

Two things to take from this table. The infinitive ends in ־וֹת, not in ה — this is where the ל״ה class announces itself, and לנסות, לחכות, לקוות, לנקות, לשנות all share it. And the two present singulars are the same string: מנסה is menasé for a man and menasá for a woman, distinguished by nothing you can see.

הוא מנסה לשכנע אותי כבר שבוע.

hu menasé leshakhnéa otí kvar shavúa

He's been trying to talk me into it for a week.

אני מנסה כבר חצי שעה ולא מצליחה.

aní menasá kvar khatsí sha'á veló matslikhá

I've been at it for half an hour and getting nowhere. (f. speaker)

תנסי שוב, לפעמים זה תופס רק בפעם השנייה.

tenasí shuv, lif'amím ze tofés rak bapá'am hashniyá

Try again — sometimes it only takes the second time. (to a woman)

Four more verbs on the same frame

Root	הוא past	היא past	אני past	Present m. sg.	Infinitive
ח־כ־ה wait	חִיכָּה khiká	חִיכְּתָה khiktá	חִיכִּיתִי khikíti	מְחַכֶּה mekhaké	לְחַכּוֹת lekhakót
נ־ק־ה clean	נִיקָּה niká	נִיקְּתָה niktá	נִיקִּיתִי nikíti	מְנַקֶּה menaké	לְנַקּוֹת lenakót
שׁ־נ־ה change	שִׁינָּה shiná	שִׁינְּתָה shintá	שִׁינִּיתִי shiníti	מְשַׁנֶּה meshané	לְשַׁנּוֹת leshanót
ק־ו־ה hope	קִיוָּוה kivá	קִיוְּותָה kivtá	קִיוִּויתִי kivíti	מְקַוֶּוה mekavé	לְקַוּוֹת lekavót

קיווה is the awkward one to spell, and it is worth separating two different reasons a letter gets doubled here. In ניסיתי the extra yod is the ordinary ktiv male device for an i vowel — the same yod that stands in דיברתי and מילה. In קיוויתי the doubled ו is a consonant: the middle root letter of ק־ו־ה is a real ו, and ktiv male doubles a consonantal ו word-medially. So קיוויתי carries both devices at once, and a single vav there — *קויתי — is a genuine misspelling, not a variant.

חיכיתי לך שעה בתחנה.

khikíti lekhá sha'á batakhaná

I waited an hour for you at the stop. (to a man)

קיוויתי שהיא תתקשר, אבל לא.

kivíti shehí titkashér, avál lo

I was hoping she'd call. She didn't.

מי ניקה את המטבח? זה נראה אחרת לגמרי.

mi niká et hamitbákh? ze nir'é akhéret legamréi

Who cleaned the kitchen? It looks completely different.

Learn each verb with its preposition

This class does not behave uniformly, and English gives no help at all — so take the government as part of the word, not as something to deduce.

Verb	Takes	Example frame
חיכה	ל־ — never את	חיכיתי לך · מחכים לתשובה
ניסה	an infinitive, or a direct object	ניסיתי לדבר איתו · ניסיתי את המתכון
קיווה	ש־, or ל־ with a noun	קיוויתי שתבוא · מקווה לטוב
ניקה, שינה	a direct object	ניקיתי את החלונות · שינינו את התאריך

חיכה is the one that catches English speakers, because English wait for you has a preposition but await you does not, and the second pattern is the one that transfers. Hebrew allows only חיכה ל־; the dictionaries mark it that way and there is no transitive variant in any register. The wider set of verbs built on ל־ is on verbs that take ל־.

אנחנו מחכים לתשובה כבר שבועיים.

anákhnu mekhakím litshuvá kvar shvu'áyim

We've been waiting on an answer for two weeks now.

שינה and השתנה are not the same verb

English change covers both "change something" and "become different". Hebrew splits them, and the split is the ordinary pi'el/hitpa'el division of labour: שינה is transitive, השתנה is what happens by itself.

שינינו את השם של החברה, אבל שום דבר אחר לא השתנה.

shinínu et hashém shel hakhevrá, avál shum davár akhér lo hishtaná

We changed the company's name, but nothing else has changed.

הם שינו את השעה ברגע האחרון.

hem shinú et hasha'á baréga ha'akharón

They moved the time at the last minute.

💡

Both halves of a sentence like that one are built on שׁ־נ־ה, and English translates both with change, so the temptation is to treat them as stylistic variants. They are not: שינה needs an object and השתנה refuses one. If you cannot say what was changed, you need השתנה. The same pairing runs through the whole ל״ה class, which is drawn together across the binyanim on ל״ה across the binyanim.

Common Mistakes

1. Using the 3ms for the 3fs. ניסה looks like a complete past-tense verb, and with a feminine subject it is the wrong one.

❌ היא ניסה להתקשר

Incorrect — ניסה is 'he tried'. The feminine adds a ת: ניסתה, nistá. Same for חיכתה, ניקתה, שינתה, קיוותה.

✅ היא ניסתה להתקשר אבל הקו היה תפוס.

hi nistá lehitkashér avál hakáv hayá tafús

She tried to call but the line was busy.

2. Making חיכה transitive. English I waited for you has a preposition; I awaited you does not, and learners import the second pattern.

❌ חיכיתי אותך חצי שעה

Incorrect — חיכה governs ל־, so there is nothing for את/אותך to attach to: חיכיתי לך. This is a property of the verb, not of the ל״ה class — ניסה and ניקה take a direct object perfectly well.

✅ חיכיתי לו חצי שעה ובסוף הלכתי.

khikíti lo khatsí sha'á uvasóf halákhti

I waited half an hour for him and left in the end.

3. Giving the 2fs the bare ־ת ending. דיברת has no vowel before the ת, so learners build ל״ה the same way.

❌ את ניסת לדבר איתו?

Incorrect — the ל״ה second person keeps the yod of the stem: ניסית, nisít. So חיכית, ניקית, שינית, קיווית — all with ־ית, never bare ־ת.

✅ את ניסית לדבר איתו בכלל?

at nisít ledabér itó bikhlál?

Did you even try talking to him? (to a woman)

4. Writing one ו in קיווה. Reference grammars point קִוִּיתִי, and the consonants get copied off the page.

❌ קויתי שזה יסתדר

Incorrect as ktiv male — the ו is the middle root letter and a consonantal ו doubles word-medially: קיוויתי. Likewise קיווה, קיווינו, מקווה, תקווה.

✅ קיווינו שזה יסתדר לבד.

kivínu shezé yistadér levád

We were hoping it would sort itself out.

Key Takeaways

The third root letter is written ה only in the citation form. Elsewhere it is a yod (ניסיתי), nothing (ניסו), or the ־וֹת of the infinitive (לנסות).
The past has a distinct 3fs in ־תה — ניסתה, חיכתה, שינתה — and a 2fs in ־ית, never a bare ־ת.
מנסה is two words: menasé (m.) and menasá (f.), spelled identically. Only the voice separates them, exactly as with כתבת in the past.
The infinitive ends in ־ות across the whole class: לנסות, לחכות, לקוות, לנקות, לשנות.
Two different doubling rules meet in קיוויתי — the yod of the i vowel (as in דיברתי) and the doubled consonantal ו of the root ק־ו־ה. A single ו there is a misspelling.
Government is lexical. חיכה takes ל־ and nothing else; ניסה takes an infinitive or a direct object; קיווה takes ש־. Learn each verb with its preposition.
שינה is transitive, השתנה is not. English change collapses a distinction Hebrew keeps.

Now practice Hebrew

Reading grammar gets you part of the way. The exercises are where it sticks — free, no signup needed.

Start learning Hebrew →